סכינים

אירוניה זה כשאני מרגיש יותר בטוח לצאת לרחוב כי הפחד של כולם מונע מהם לצאת.
כשכולם מתחילים להתעניין בכלי הגנה עצמית וזה נשמע לי קטנוני ובכייני.

תמונה של לילה אחד לפני

היום לפני שנה. יום לפני שהכל התפרץ.
תראו איזה תמונה רגועה. של יום ולילה מדהימים לפני שנה בדיוק. אבל הנשימה שלי מאיצה וגם הלב. כי אני זוכר בדיוק מה היה יום אחרי. כולם הלכו הביתה. Xhui Chan. נשארה לישון קומה למטה. בבוקר אמרה להתראות. היו לי צ'ורוס קרים מאתמול. נרדמתי קצת על מזרון שהיה מונח בסלון. כשהתעוררתי קיבלתי הודעה. ואז הכל התחיל ועדיין לא הסתיים.
תמונה של אנשים שאוהבים אותי שמזכירה כמה הם אוהבים אותי. תמונה שצולמה לילה לפני שהעולם התחיל לחשוף כמה באמת הוא שונא אותי.