זרם תודעה

אני מרגיש את זה עולה בגרון. הלילה הצללים רוקדים במעגל סביב הנשמה.
לצללים הללו יש פנים. הפנים מפחידות אותי. אבל ככל שאני עוצם עיניים חזק יותר, כך אני רואה אותן יותר חד.
כל הסתירות שבעולם מתגלמות בדם ובעצמות שלי ולא מפסיקות לנגן עלי כמו על עוגב גדול וחלול שמהדהד בקול אילם וחזק.
הם צועקים לי רצח. במבטים שלהם. אני מנסה לדקור בחזרה את העיניים שדוקרות אותי. זאת מלחמה.
נושם עמוק, שותה משהו קר, מכבה את החיישנים שקולטים את העולם ופשוט חי ונושם כלפי חוץ. אף אחד לא ידע שאני שדה קרב שרוף ומדמם.
נושם דרך שקית כדי שזה יעבור. סחרחורת. לא לוקח סמים. רק מה שהרופא. גם לא אלכוהול. יש לי את הדרכים שלי לכבות את העולם.
בדמיוני אני מעביר חרב יפנית מבריקה דרך הבטן ומחטט בפנים כדי למצוא את השדים. תמות נפשי עם פלישתים. מטוס צולל לעבר נושאת מטוסים של האוייב.
אני הקורבן והאש והסכין.
אני קרוע לשלושה. הדם שלי על המזבח, מכפר על חטאיהם של רוצחיי.

טריגר סמוי

מאיפה הם באים, התקפי חרדה עם טריגר סמוי. אולי חשבתי על משהו בלי לשים לב. אולי ראיתי משהו בזווית של העין.
עם חברים או באמצע הנהיגה, עם כדור או לנשום, לנשוף ולספור.

חזק

מרגיש את זה כמו שריר. מתמתח, ניזוק, עייף ואז נבנה מחדש יותר חזק. מתגבש סביבי כמו שיריון יפני מהודר.
אני רוצה להישאר רך מתחת.
אני רוצה את היכולת להיות לוחם כשצריך ובשאר הזמן נחמד ועדין כמו שתמיד התאמצתי להיות כנגד כל הסיכויים. כמו חרב סמוראית סביב המותניים. יפה ואצילית כמו ברבור. הבוהן שולפת אותה סנטימטר מהנדן כל פעם שיש סכנה בסביבה. רק חריץ, ליתר ביטחון.

Attack of the 50 ft. Women (1993)

זה סרט על מישהי שהיתה חלשה וקטנה כל החיים ובעטו בה בגלל זה ופתאום היא הופכת לענקית.

שמח

.

עצרת

כואב לי שלא יכולתי להיות שם. כי רציתי. כי צריך לצעוק את הצעקה הזאת. אבל המחשבה שבין האנשים שצועקים שם סיסמאות נגד אלימות ובעד קבלת השונה יש גם כל כך הרבה שישכחו את המסר כל כך מהר כשזה נוגע אלי. אני זר ומאויים בקרב האוכלוסיה שאמורה להיות האוכלוסיה שלי.
אין לי אוכלוסיה.
אני לא אוכלוסיה.
אני זה אני.

רוטינת בוקר

- מקלחת, גילוח, קרם גוף, בושם, שיער, בגדים.
- תליון וישנו וחרוזי תפילה + מנטרה.
- טבעות. חובה: טבעת פיס של סבתא על קמיצה שמאל, טבעת אמטיסט על אמה ימין. כל השאר, רשות מתוך המבחר לפי ההרגשה באותו היום.
- להשקות את העציץ.
- פותח את המזבח, השתחוות + מנטרה.
- מנחה (קטורת) + מנטרה.
- שב ישר, עצום עיניים, נשימה עמוקה. מדיטציה:
1) כל האנשים שאני אוהב ומתפלל לשלומם (רשימה ליד המזבח), מנטרה לכל אחד + לדמיין אותם שמחים ומאושרים.
2) מספר אנשים שפגעו בי, מאיימים עלי: לדמיין אותם פגיעים וכואבים, להבין מה קורה להם בראש וכמה לא טוב להם, להתפלל לשלומם + מנטרה (אפשר יותר ממנטרה אחת לכל אחד כי זה קשה).
3) תפילה: "אם פגעתי במישה,ו אני מבקש סליחה; אם מישהו פגע בי, אני סולח לו; אם מישהו פגע בי ועדיין אינני מוכן לסלוח לו, אני סולח לעצמי על כך; על כל רע שעשיתי לעצמי בשוגג ובחוסר מודעות, אני סולח לעצמי; (סנסקריט:) מי יתן וכל היצורים בכל העולמות יהיו מאושרים x3 "
- פעמון. סגור מזבח.
- לשים אוכל לציפורים בכלי שעל החלון.