30 לאוקטובר, קו 189, 14:25

כדור ואוטובוס הביתה.
רק קו 189. בשום אופן לא 39, לא זה שעובר דרך הסנטר.
רציתי לתקן את הרצועה של השעון. רק לעבור בסנטר ולתקן. זהו. אמרתי שהיום עושים את זה. ואז תכננתי מהבוקר - הולכים לסנטר. הולכים לסנטר.
ומהמקום באו המחשבות על האנשים, "האוכלוסיה", "הקהילה", אלו שמכירים אחד את השני, אלו שמחוברים לזרימה של הרעל.
ואז עלו פרצופים ספציפיים.
ואז שמעתי בראש בדיוק מה הם חושבים. בדיוק מה הם אומרים אחד לשני.
ואז המחשבות לא מפסיקות ואני לא יכול להתרכז בעבודה.
ואז הנשימות.
ואז הגרון נסגר.
ואז הרעידות.
ואז הכדור.
כי רציתי לתקן את הרצועה של השעון.
הרסתם לי את העיר. העיר הזאת שתמיד אמרתי שהטייקונים לא יגרשו אותי ממנה. הרסתם לי את הבית.
והנה הכדור מתחיל להשפיע.