חיים שלמים של לעשות את זה כמו שצריך.
תמיד בעדינות. תמיד בהתחשבות. תמיד עם "זה בסדר?" "להמשיך?" "את בטוחה?"
תמיד לחשוב עליה קודם. תמיד.
ואחר כך לשאול אם היה בסדר. ולדאוג שהיא תחייך ותגיד כן. תמיד.
ואז הם באים ואומרים שפגעתי. אפילו לא יודעים במי. רק שפגעתי. הם לא שאלו. הם רק מאמינים. מאמינים לרוח רפאים שהתלוננה. לרוח רפאים ששונאת אותי.
כמויות של נוגדי דיכאון מכל הסוגים במשך שנים. אני לא יכול לאנוס אף אחת גם אם רציתי. לא בלי הסכמה ושיתוף פעולה מלא וגם אז לא בטוח. גם אז רק אולי.
חיים שלמים של להתבונן בגברים בטלויזיה וברחוב ובסביבה הקרובה. להיגעל מהם. להקדיש את כל ההוויה שלך לא להיות כזה. שנים על גבי שנים של מאמץ, דמעות, ניכור חברתי והשפלות בגלל שאתה לא מסכים להיות כזה.
וברגע אחד.
ברגע אחד.
חוסר אונים מוחלט בידיים של שקר.
אז כמו עכשיו.
-----------
היום כדורים
מחר מרפאה
אישפוז
אישפוז
אישפוז
Monday, November 3, 2014
3-4 לנובמבר. אני כבר לא אשן הלילה
Subscribe to:
Post Comments (Atom)
No comments:
Post a Comment