ועכשיו נכנסנו לשלב הנשגב ביותר.
השלב של לבהות באוויר להרבה זמן בלי לשים לב.
השלב שלא בא לאכול.
השלב ששום דבר לא מהנה.
השלב שמחפשים איזו מוזיקה לשמוע ומגלים שפתאום לא מתחשק שום דבר.
השלב שכל הזמן נמצאים על סף התייבשות כי מרוב מחשבות וחוסר ריכוז שוכחים לשתות.
כואב. פיזית. בין החזה העליון לגרון התחתון.
התקף חרדה ראשון כל בוקר במיטה ולמשך שאר היום.
שלושה כדורי הרגעה ביום. יותר מזה אסור.
העורך דין אומר שזה ימשך שנתיים.
אני מקווה שהם יעברו מהר.
No comments:
Post a Comment